FAQ שאלות נפוצות

למה בעצם ללמוד רפואה בחו"ל?

  • יש הרבה סיבות טובות מדוע כדאי לכם ללמוד רפואה בחו"ל, הנה כמה מהסיבות העיקריות:
  • תשתית הוראה ומחקר מעולה: רמת ההשקעה בסטודנטים לרפואה באוניברסיטאות רבות באירופה הינה גבוהה מאוד, הרבה יותר מאשר בארץ. האוניברסיטאות מעמידות לרשות הסטודנטים שלהן לרפואה את מיטב הציוד, הקליניקות, המרצים והכיתות שלהן. ההשקעה הכספית פר סטודנט הינה גבוהה מאוד, והדברים מתבטאים גם באיכות לימודים מהגבוהות שיש.
  • חוויה תרבותית וחברתית ייחודית: לימודי רפואה בחו"ל מספקים לכם הזדמנות חד פעמית להכיר מקרוב תרבות חדשה, לשפר את האנגלית שלכם, לפגוש סטודנטים מכל העולם ולהרחיב את האופקים התרבותיים במהלך הלימודים, במקביל לרכישת מקצוע יוקרתי ונדרש. חלק מהאוניברסיטאות מאפשרות לסטודנטים לעבור את שנת ההתמחות במדינה אחרת, וכך להתוודע מקרוב לתרבות חדשה.
  • קרש קפיצה לעבודה בחו"ל: לימודי רפואה באירופה מאפשרים לכם למצוא עבודה בכל אחת ממדינות האיחוד האירופי, ללא כל דרישות או בחינות נוספות.
  • תנאי קבלה נוחים: לרוב, תנאי הקבלה שנדרשים ממועמדים לרפואה באירופה נמוכים מאלו שנדרשים בארץ, מה שמגדיל מאוד את הסיכוי שלכם להגשים חלום ולהפוך לרופאים.

מה כולל תהליך הקבלה ללימודי רפואה באירופה?

  • תעודת בגרות: כל האוניברסיטאות בחו"ל דורשות ממועמדי החוגים לרפואה תעודת בגרות מלאה כתנאי לקבלה. רמת הציונים הנדרשת מהמועמדים משתנה ממוסד למוסד. באוניברסיטאות המבוקשות יותר תזדקקו לציונים גבוהים יותר כדי להתקבל. בחוגים הפחות מבוקשים גם ציונים ממוצעים פלוס יספיקו, בדרך כלל.
  • מקצועות מדעיים בתעודת הבגרות: חלק ממוסדות הלימוד דורשים שבתעודת הבגרות שלכם יופיעו ציונים סופיים גם במקצועות הנ"ל, חלקם או כולם: פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מתמטיקה ברמה מוגברת (4 או 5 יחידות).
  • בחינת כניסה: בחינות כניסה למועמדים שעברו את שלב המיונים הראשון (תעודת בגרות) נערכות בחלק ממוסדות הלימוד. כמעט כל האוניברסיטאות בהונגריה מקיימות בחינות קבלה למועמדים. בחינות אלו בודקות ידע ברמת תיכון בכימיה, ביולוגיה ולעיתים גם פיזיקה.
  • ריאיון אישי: מתקיים רק בחלק ממוסדות הלימוד. מטרת הריאיונות להתרשם מהמועמד פנים מול פנים, לבחון את רמת האנגלית שלו ואת הידיעות שלו בחומר: כמה מהאוניברסיטאות מקיימות את בחינות הכניסה שלהן במתכונת של ריאיון.
  • ידיעת אנגלית: שליטה באנגלית ברמה גבוהה היא תנאי מוקדם להצלחה בלימודים בכל החוגים, משום שהלימודים מתנהלים באנגלית. בחלק מהמוסדות, לדוגמה ברומניה, תידרשו להציג אישור רשמי על רמת האנגלית שלכם באמצעות מבחן TOEFL.

איך אני יכול/ה להתכונן לבחינת הכניסה לחוג?

בחינות הכניסה בודקות ידע במקצועות המדעיים ברמת 4/5 יחידות לימודים. רוב המועמדים לא למדו את כל שלושת המקצועות- פיזיקה, כימיה וביולוגיה ברמה מוגברת, כך שכדי להגיע מוכנים לבחינה עליהם להשלים מקצוע אחד לפחות ברמת בגרות מורחבת. אם למדתם רק אחד משלושת המקצועות האלו, תצטרכו להשלים כמות חומר גדולה יחסית. במקביל לחזרה על החומר, הקדישו זמן גם לתרגול האנגלית שלכם: הבחינה מתקיימת באנגלית בלבד. דרך מומלצת להתכונן לבחינת הכניסה היא המכינה לרפואה של ביה"ס האמריקאי. במסגרת המכינה תלמדו את כל מקצועות המדעים- פיזיקה, כימיה וביולוגיה ברמה של 5 יחידות, תקבלו קורס אנגלית אקדמית (קורס TOEFL) חינם, ותתרגלו באופן ממוקד שאלות רבות מתוך מבחני כניסה לאוניברסיטאות, ותקבלו ליווי צמוד עד לקבלה לחוג לרפואה. פרטים על המכינה לרפואה של ביה"ס האמריקאי- 09-9532098.

כמה עולה ללמוד רפואה במזרח אירופה?

התשובה לשאלה הזו תלויה בעיקר במדינה בה אתם בוחרים ללמוד. קיים הבדל משמעותי בין שכר הלימוד ויוקר המחייה בהונגריה לבין אוקראינה, למשל. באופן כללי ניתן לומר, כי במדינות מרכז אירופה יוקר המחייה גבוה יותר מאשר במזרח אירופה, אם כי יש גם יוצאי דופן: במוסקבה, אחת הערים היקרות בעולם, תשלמו יותר על שכר לימוד והוצאות מחייה מאשר בפראג.

האם רמת הלימודים במזרח אירופה נמוכה יותר מאשר בישראל?

תוכניות הלימודים בחוגים לרפואה בכל האוניברסיטאות במזרח אירופה נבנו לפי הדרישות והסטנדרטים האירופיים, הן מבחינת נושאי הלימודים, והן מבחינת היקף שעות ההכשרה המעשית וההתמחות. חלק מהאוניבריסטאות מעסיקות פרופסורים ומרצים בעלי שם עולמי בתחומם, מה שתורם לרמה האקדמית הגבוהה. ככלל, האוניברסיטאות בהונגריה, צ'כיה, רוסיה וסלובקיה נחשבות ברמה אקדמית גבוהה ביותר, מקבילה לזו הנהוגה בבתי הספר לרפואה בארץ. האוניברסיטאות ברומניה נחשבות מעט פחות טובות, אולם גם שם רמת הלימודים הולכת ומשתפרת בהתמדה. מאות רופאים ישראלים שלמדו ברומניה לאורך השנים מועסקים כיום בכל בתי החולים והמרפאות בארץ, חלק מהם נמצאים בתפקידי ניהול.

האם אפשר לעשות את ההתמחות בארץ?

כחלק מההכשרה המעשית, נדרש הרופא לעתיד לעבור שני שלבים: שנת סטאז'- התלמדות מעשית בבית חולים, במהלך לימודי הרפואה, עוד טרם קבלת התואר 'דוקטור'. במהלך הסטאז' עובר הסטודנט בכל המחלקות השונות בבית החולים ורוכש ידע ומיומנויות בסיסיות. לאחר השלמת הסטאז' ובחינות הגמר באוניברסיטה מקבל הסטודנט את הדוקטורט, וניגש לשלב השני בהתמחותו:

התמחות במקצוע רפואי ספציפי: הרופא הטרי מתקבל לעבודה שוטפת באחת ממחלקות בית החולים, ועובד בה במשך מספר שנים עד לקבלת התואר 'רופא מומחה' ( בתחום רפואי כלשהו). משך ההתמחות תלוי בתחום, ונע בין שלוש לחמש שנות עבודה בבי"ח, הכוללות תורנויות.

חלק מהאוניברסיטאות מאפשרות לסטודנטים לבצע את שלב הסטאז'- שנת הלימודים השישית, במדינה אחרת עימה יש להן הסכמי חילופין. כמה מהאוניברסיטאות בהונגריה, למשל, מאפשרות לסטודנטים להתמחות גם בבתי חולים בארץ. באוניברסיטאות אחרות יידרשו הסטודנטים לסיים את כל מסלול הלימודים באוניברסיטה בה התחילו.

שלב ההתמחות הרפואית: לאחר שתיגשו למבחן הרישוי הממשלתי של משרד הבריאות ותעברו אותו בהצלחה תוכלו להגיש מועמדות להתמחות בכל אחד מבתי החולים בארץ.

האם לימודי הרפואה מתנהלים באנגלית או בשפות מקומיות?

בכל האוניברסיטאות במרכז ומזרח אירופה תוכלו ללמוד רפואה באנגלית. תוכניות אלו מיועדות בעיקר לסטודנטים זרים, לכן תפגשו שם עוד הרבה סטודנטים שבדיוק כמוכם- נסעו לחו"ל כדי ללמוד רפואה. קחו בחשבון רק, שבאוניברסיטאות רבות תצטרכו לקחת קורסים בשפה המקומית- הונגרית, ליטאית, רומנית וכו', החל מהשנה הראשונה, כדי שתוכלו לתקשר עם החולים בבית החולים האוניברסיטאי, במהלך ההכשרה המעשית שלכם. למידת השפה המקומית תסייע לכם גם במישור האישי: תוכלו להרחיב את מעגל הקשרים החברתיים שלכם עם סטודנטים בקמפוס ולהסתדר טוב יותר בחיי היום יום כשאתם שולטים בשפה המקומית.

העתיד שלך מתחיל כאן!

השאר פרטים לקביעת פגישת ייעוץ חינם